התייתמתי מסבתותי בתחילת שנות העשרים שלי. הראשונה הלכה לעולמה לפני שהתגייסתי, והשניה הלכה לעולמה בשלהי ההגדרה העצמית שלי בחו"ל. את שתיהן אהבתי מאוד, ולשתיהן אני מתגעגעת כאילו איבר חסר לי מאז שהלכו.
על אף שמוצאה של האחת מקלוז', ומוצאה של השניה מנוביסד- שתיהן היו נתינות האמפריה האוסטרוהונגרית לפני השואה ושתיהן דיברו, אכלו ובישלו לי בהונגרית.
כששאלו אותי מה אנחנו הולכים לעשות בבודפשט שישה ימים, עניתי בלי לחשוב הרבה: לאכול.
אחרי יומיים של לו"ז מוכתב ארוחות אישי אמר לי להפסיק לחפש את הסבתות שלי באוכל. אבל זה בלתי אפשרי: הן הלכו הרבה לפני שיכולתי ללמוד מהן איך מכינים כראוי סלט מלפפונים או סלט ביצים או קוגלוף. הביקור הזה בבודפשט הוא לכן לצרכי מחקר והשוואה, וגם מסע מוכתב טעם וריח אל הגעגוע ואל הזכרונות.
אני לא הולכת לסקור כאן שומדבר ממה שעשינו או ראינו, אלא לספר מה אכלנו- כי את הטיול הזה עשיתי מהבטן. זו אם כן סקירת המסעדות בהן אכלנו בודפשט שאני מקווה שתשמש אתכם פעם. תהנו.
~~~
בלילה הראשון קצת חיפשנו את עצמנו, והתיישבנו במסעדת קזבלנקה בוואצי אוצה. מסעדה סתמית ויקרה: עדו לקח חזיר על אבן חמה, שעישן לכל אורך האוכל (אבל טען שהיה לו טעים, על אף שמתובל מדי) ואני לקחתי גולש עם פירה. גם הגולש היה די טעים, המנה הייתה ענקית והבשר היה קצת יבש.
למחרת קנינו בסופר ארוחת בוקר- חמאה, לחמניות, עגבניות, גבינה קשה כלשהי, יוגורטים. אחלה ארוחת בוקר שהפכה לשגרת הבוקר שלנו. בצהריים אכלנו ב For Sale הידוע ליד השוק. נישנשנו בוטנים וסופרוני עד שהאוכל הגיע: פפריקש עוף עם ערימה ענקית של נוקדלים שאי אפשר לסיים. למרות שביקשתי רגל קיבלתי עוף חתוך לקוביות. זה היה מוזר אבל טעים טעים, כמו בבית. לזכותם יש לזקוף את העובדה ששאלו האם אנחנו רוצים שמנת ברוטב או לא (כנראה בגלל הישראליות). האיש לקח אותו דבר עם חזיר ושמנת.
For Sale, 1056 Budapest, Vamhaz korut 2, Budapest
את הקפה והעוגה של אחר הצהריים אכלנו בז'רבו, וכמובן שאכלנו ז'רבו. מה נאמר? עשו את המקסימום שניתן לעשות עם העוגה הזו, כולל ליקרים בשוקולד ושוקולד משובח. לצערנו בגדול מדובר בעוגת ספוג יבשה עם קצת קצפת בין הספוגים, שבטח הייתה שם דבר לפני המצאת המקרר. לא נפלנו.
בערב- אכלנו בKOLEVES. מקום מגניב נורא, עמוס לעייפה (היינו צריכים להרשם ולחזור חצי שעה אחרכך), צעיר ועליז. אכלתי למנה ראשונה מרק עוף עם גומבוץ, כאשר במקום עוף היה ברווז. המרק לא התקרב לקרסוליים של המרק המשפחתי- תפל ועם גומבוץ דחוס נורא, כמו גומבוצים שעושים אינסטנט. האיש לקח מרק עם ארטישוק ירושלמי ואגוז שהיה מעולה. למנה עיקרית לקחנו לזניה תרד וריקוטה שהייתה טעימה אך כבדה כך שלא הצלחתי לסיים חצי, והאיש לקח פלטה קרה שהיה בה כבד אווז, נקניק דם חזירי וטעים כלשהו, קורוזוט בטעם מוזר-- כנראה על קוטג', חומוס לא אכיל, זיתים וכולי. טעים אך לא יוצא דופן, מאידך אווירה מעולה.
למחרת שוטטנו בבודה העתיקה. קפה סתמי שתינו בארנוק, לצידן של הלבנים האדומות ועם נוף לקתדרלה. את ארוחת הצהריים אכלנו במקום שנקרא ליזה משהו-- נראה עסק משפחתי. לקחנו מרק גולאש ומרק תפו"א שהגיעו בלחם. המרק תפו"א היה בעצם תפו"א שהוצאו מסיר של פפריקש, עם שמנת חמוצה מעל. המרק היה טעים אבל שונה מבבית- אצלנו מגישים כמחית נוזלית יותר. המרק גולש היה טעים למרות כמות קטנה של בשר. הלחם בו הוגשו המרקים היה נפלא.
Liza something, we think it's on Fortuna utca..
את הקפה והעוגה של אחר הצהריים אכלנו ברוזוורום. לקחנו קרמשניט (כמובן) שהיה עם בצק עלים מעולה אבל עם קרם חמאתי מדי לטעמי וטירמיסו מעולה. הקפה היה סביר, והאווירה- נו, הרגיש כמו לשבת בסלון של סבתא שלי לפני 10 שנים. קורסאות קטיפה, גובלנים, הכל.
בערב התחשק לי נורא שניצל והלכנו לFatal. מקום ענקי, קצת חשוך אבל טעים טעים טעים- שניצלים ענקיים על ערימה של צ'יפס, פריכים ונפלאים. האיש אכל ברווז עם גומבוצים ענקיים ונפלאים (וכמו בבית מבחינת המרקם) וכרוב. המנות ענקיות (!) אז להערך בהתאם.
האיש לקח את תפריט היום, עם מרק בשר ומנה עיקרית של חזיר עם אורז ברוטב שמנת. אני לקחתי שוב פפריקש עוף עם נוקדלים, שלצערי היה עם רוטב עגבניות עתיר שמנת. היה טעים אך השילוב של השמנת עם הבשר עשה לי קצת בחילה.
שתינו קפה ואכלנו בלינצ'ס מחריד עם שוקולד באחת המסעדות על הטיילת. הקפה היה מלא קצף למרות שביקשתי בלי, והבלינצ'ס היה כמו לאכול בלינצ'ס עם חול- קקאו שלא עורבב בכלום עם בלינצ'ס בטעם נייר. בלעכס.
בערב אכלנו בMenza- מסעדה מודרנית מאוד, מלאה מאוד, צעירה. אווירה מגניבה ללא כל ספק. למנה ראשונה לקחתי מרק שום שהוגש עם לנגוש שהיה מצויין. האיש לקח סטייק חזיר עם פלפל חריף מצויין ואני קינחתי בהמבורגר טעים.
קינחנו בלאנגוש מופלא, חם ופריך. כזה הסבתות שלי אף פעם לא הכינו לי. (:
את הקפה והעוגה אכלנו בקונדיטוריה נפלאה בשם אוגוסט, עם ציורים יפיפיים על הקירות. מסתבר שמדובר במוסד וותיק כמו ז'רבו, אבל לשמחתנו התחושה חמימה יותר ופחות תעשייתית. לקחנו דובוש ועוגת מרציפן (שוב, דעתנו עליהם כמו דעתנו על הז'רבו) שהיו טעימות לעוגות היבשושיות שהן. לא מצאנו ארנגלושקה. המקום מקסים מקסים, שקט וכיפי ולמי שלא מתעקש להזמין עוגות הונגריות מסורתיות, יש גם שלל עוגות מוס, ממתקי מרציפן וכיוצא באלה.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה המומלצת ביותר, המוזרה ביותר ולטעמי גם האותנטית ביותר- Frici Papa. המסעדה נראית כאילו לא יצאה מעולם מהעידן הקומוניסטי; שולחנות פלסטיק עם שעווניות, ציור קיר הזוי, מלצרים מבוגרים ושמנמנים שלא מדברים דבר פרט להונגרית. והאוכל? כמו של סבתא. לקחנו שנינו שניצלים עם פירה, וסלט מלפפונים שהיה בדיוק, אבל בדיוק כמו בבית. האיש לקח גם "Papa's Salad" שהיה מצויין. לא היה רוקוטקרומפלי, לא היה ארנגלושקה אבל כן היה סומולי גלושקה- לא ברור הקינוח הזה, מן בליל שאריות עם קצפת- אבל טעים טעים. אה, והיה זול בצורה מפחידה. ממש Grand Finale.
~~~
לקינוח, קבלו כמה לינקים למקומות אחרים ברשת שכותבים על מה טעים בבודפשט. בינינו, אחד הדברים הכי חשובים בחוויה בארץ אחרת הוא האוכל, לא?
- מסעדות בבודפשט בעכבר עולם
- המלצות בודפשט של יגאל צור בYnet
- פוסט מקסים של דברים בעלמה שעשה לי חשק בעודי בדרך, שם ובחזרה.
נסיעה טובה וטעימה! (:
