מרק עדשים מעולה

מרק עדשים מעולה

1 בצל, קצוץ

4 שיני שום פרוסות

4 גבעולי סלרי קצוצים

2 גזרים בינוניים חתוכים לקוביות

1 תפו"א בינוני חתוך לקוביות

צרור פטרוזיליה קצוץ

פרוסת פרשוטו או נקניק אחר עם טעם דומיננטי

1 עגבניה מקולפת ומגוררת

1.5 כוסות עדשים כתומות שטופות וברורות

כמון, מלח פלפל, זרעי כוסברה

בסיר בינוני, מחממים שמן זית ומטגנים בצל, סלרי ושום עד להזהבה. מוסיפים את הגזר ותפו"א ומאדים קלות; מוסיפים את הפרשוטו בחתיכות קטנות, ומאדים. מוסיפים את העדשים השטופות, מטגנים מספר דקות נוספות. מוסיפים כ-6 כוסות מים, חצי מצרור הפטרוזיליה הקצוצה, כמון, מלח, פלפל וזרעי כוסברה מעוכים- לפי הטעם. מוסיפים את העגבניה המגוררת.

מבשלים כ-40 דקות, או עד שהעדשים התפרקו והמרק הסמיך. אם המרק סמיך מדי, פשוט הוסיפו קצת מים. בתאבון!

אטריות סובה עם שעועית ירוקה, פטריות ושמן שומשום

קצת בהשראת המתכון הזה וקצת בהשראת המתכון הזה, הייתי רעבה מאוד וזה מה שהיה במקרר.

אטריות סובה עם שעועית ירוקה, פטריות ושמן שומשום

לשני סועדים רעבים

צריך:
חבילת אטריות סובה- מבשלים במים רותחים כ-3 דקות ומסננים.

חצי קילו שעועית ירוקה

2 שיני שום

סלסלת פטריות

סויה

שמן שומשום

עוד קצת רוטב:

2 כפות סוכר

1 כפית מים

2 שיני שום

2 גבעולי בצל ירוק
חופן קשיו קלוי, לקישוט

קוצצים את השעועית לגודל נגיס ומבשלים במים רותחים כ-10 דקות, עד שהיא מתרככת אבל שומרת על פריכות. מסננים ממי הבישול ומעבירים מיד לקערה עם מי קרח (שומר על הצבע הירוק).

קוצצים את השומים (פרוסות או קטן יותר, לשיקולכם), ואת הפטריות. מחממים מחבת, ומקפיצים את הפטריות, את השום והשעועית הפריכה עם מעט שמן זית. מוסיפים קצת סויה ושמן שומשום. מוציאים לקערה. מחזירים את המחבת לאש; ממיסים סוכר עם כפית מים. מוסיפים את השומים. ונותנים לכל הטוב הזה להתבשל קצת; שימו לב שהסוכר לא ישרף.

מחזירים לרוטב את השעועית והפטריות המוקפצות; מוסיפים גם את אטריות הסובה. מערבבים ומתקנים תיבול. קוצצים את הירוק של הבצל הירוק, מוסיפים לחגיגה במחבת לעוד חצי דקה, מורידים מהאש, מקשטים בקשיו ומחסלים.
בתאבון!

small wars and big wars

זה היום השלישי של ההפגזות של ישראל בעזה, והיום השלישי של מטחים בלתי פוסקים לעבר ישראל. אתמול הייתה אזעקה אפילו בירושלים, האזעקה הראשונה ששמעתי מאז שהייתי קטנה. איכשהו מכל הבלאגנים הקודמים הצלחתי להתחמק, והאזעקה הזו החזירה אותי לרגע לעולם. לבועה הקטנה והמתפוצצת שהיא מדינת ישראל, שעסוקה בלריב ממש ממש חזק עם עזה.

                                  (הצילום מפה)

~

אני הייתי עסוקה בלריב עם מחירי הלחם. ועם הנסיון לייצר בעצמי לחם כמו זה שאנחנו קונים ואוהבים, או עם המתכון של הלחם, שלפחות לפי התמונות נראה כמו הלחם שאנחנו קונים ואוהבים, שכבר פעם שניה לא מצליח לי. 

~ 

הבוקר קראתי פוסט ב"שירה אכילה" שאמר בגדול (חוץ משיר מעולה של שימבורסקה ומתכון שנראה לי מוצלח) שהאישי הוא פוליטי, שבין אם נרצה או לא נרצה המעשים שלנו הם בעלי השלכות פוליטיות, החל מקניות בסופר וכלה בבנק שבו אנחנו מנהלים את החשבון שלנו. זה הזכיר לי פתאום איך אנחנו, שלוש אחיות ממשפחה ממוצעת בגוש דן, חסרות תודעה פוליטית לחלוטין, הצלחנו לחלוק, כל אחת את חייה עם בחור בעל מודעות פוליטית קשה ונחרצת ולפעמים אפילו קיצונית. באירועים משפחתיים בני הזוג הדעתניים האלה יושבים ומתווכחים אחד עם השני, על המצב, על הכלכלה, על ההתנחלויות ועל שטחים ועל חינוך ומה לא. זה הזכיר לי איך האיש שלי הפך אותי מבחורה שלא ממש אכפת לה ממצב החסה בשטחים לבחורה ששואלת מאיפה מגיעים התפוזים והענבים בשוק ולא קונה מהתנחלויות. מבחורה שמתעצבנת שאנשים מתים סתם, בשני הצדדים, שלא מבינה למה שמים את כיפת ברזל החמישית בתלאביב ומתעצבנת עוד יותר מזה שגם הפעם, מערכת הבחירות הזו לא תהיה כלכלית אלא שוב תקום ותיפול על מי שמבטיח לפוצץ יותר את הפלסטינים.

~

כשמכינים לחם צריך סבלנות, והרבה. אתמול בעיקר חיכיתי. נתתי עוד שעה לשאור לגדול, נתתי עוד שעתיים לתפיחה ראשונה וגם לתפיחה השניה. לשתי למעלה מעשר דקות, ווידאתי שהגלוטן מפותח לפחות במידה בינונית. הוספתי גלוטן. הוספתי שמרים. ליטפתי אותו, את הבצק, ולחשתי לו מילים יפות. הוא תפח קצת, כדי לא לאכזב ממש, אבל לא קיבלתי בועות בכלל, אלא בעיקר דחיסות חמצמצה עם קרום פריך. אם לא הייתי מנסה לייצר משהו אחר, הלחם הזה היה נחשב הצלחה, אבל הוא לא המטרה שלשמה חתרתי.

~

אני רוצה להיות בעולם ושהעולם יהיה בי", כתב הבחור מ"שירה אכילה".
הרבה זמן לא ישבתי לכתוב. לא פה, ולא במקומות אחרים, גם לא לעצמי. בימנו אנו אני מנסה לשרוד את הלחץ שהוא הכנת התוצאות לכתיבת התזה שלי, וחושבת בעיקר באנגלית ובעיקר בביולוגית. אבל העולם הוא פה, סביבי, וירושלים עם הבוטות שלה מכריחה אותי לפעמים להגיב, להרגיש. 

התמונה למעלה היא לא מעזה ולא משדרות, אלא מסיור שעשינו בחברון לפני שנה עם "שוברים שתיקה". חברון היא עיר רפאים עצובה, בטח קצת כמו שעזה ואשדוד ואשקלון ובאר שבע הן עכשיו, רק בלי המחסומים והגדרות. יום אחד אני אכתוב גם על זה.

(חברון, 2011)

Happy bd to me

In a few hours I am to be 28.

Tomorrow is my birthday, and it seems like for the first time I have no desire to party, celebrate, or to mark the occasion in any way.

Unfortunately, at least one party is planned and I will have cake and wishes tomorrow at work. The marvelous lab baker had probably baked a delicious chocolate cake for me and I get a present and the boss will ask me what do I wish for myself and how do I sum this past year.

Well, it's been a long one. And a hard one. And it's end was kinda crappy. So I guess I'm wishing myself to have a better year. A year where things will go smoothly, with no one dying or finding out they have some incurable disease. With more vacations, and hiking, and art. More sports. Definitely with more reading. Maybe with some more writing.

[In a different life, earlier ones, I used to write. I don't think I can anymore.]

Trying to get past this day and get closer to our vacation (a point for optimism) I found myself doing a lot of things "I should" do. One of these things was making jams from old fruits left in the refrigerator- god forbids if I throw out fruits that have not rotten completely. The good thing that came out of it was this amazing plum jam, and the easiest way to make jam I had ever tried.

------------

Spiced Plum Jam / Marmalade / Confiture / Whatever, it's delicious~

Adapted from "Food in Jars" 

1 Kg pitted plums (I used the long, dusty kind)

1 cup sugar

2 whole cloves

1. Pit the plums, and leave them, with the sugar, in a heavy pot suitable for oven use over night.
2. The next day, heat up your oven to 350F / 260C / 10 and put the whole pot in. Cook for ~2hrs, mix occasionally (every 30min is good).
3. The thing is ready when the liquid seems jelly like, and the fruit has "lost it" (check the link for pictures) into the jam. 
4. You can puree it if you like you jam even, but I just got it all into a jar. It's heavenly.  

מחפשים אוכל של בית או: מסעדות בבודפשט

התייתמתי מסבתותי בתחילת שנות העשרים שלי. הראשונה הלכה לעולמה לפני שהתגייסתי, והשניה הלכה לעולמה בשלהי ההגדרה העצמית שלי בחו"ל. את שתיהן אהבתי מאוד, ולשתיהן אני מתגעגעת כאילו איבר חסר לי מאז שהלכו. 

על אף שמוצאה של האחת מקלוז', ומוצאה של השניה מנוביסד- שתיהן היו נתינות האמפריה האוסטרוהונגרית לפני השואה ושתיהן דיברו, אכלו ובישלו לי בהונגרית. 

כששאלו אותי מה אנחנו הולכים לעשות בבודפשט שישה ימים, עניתי בלי לחשוב הרבה: לאכול.

אחרי יומיים של לו"ז מוכתב ארוחות אישי אמר לי להפסיק לחפש את הסבתות שלי באוכל. אבל זה בלתי אפשרי: הן הלכו הרבה לפני שיכולתי ללמוד מהן איך מכינים כראוי סלט מלפפונים או סלט ביצים או קוגלוף. הביקור הזה בבודפשט הוא לכן לצרכי מחקר והשוואה, וגם מסע מוכתב טעם וריח אל הגעגוע ואל הזכרונות.

אני לא הולכת לסקור כאן שומדבר ממה שעשינו או ראינו, אלא לספר מה אכלנו- כי את הטיול הזה עשיתי מהבטן. זו אם כן סקירת המסעדות בהן אכלנו בודפשט שאני מקווה שתשמש אתכם פעם. תהנו.

~~~

בלילה הראשון קצת חיפשנו את עצמנו, והתיישבנו במסעדת קזבלנקה בוואצי אוצה. מסעדה סתמית ויקרה: עדו לקח חזיר על אבן חמה, שעישן לכל אורך האוכל (אבל טען שהיה לו טעים, על אף שמתובל מדי) ואני לקחתי גולש עם פירה. גם הגולש היה די טעים, המנה הייתה ענקית והבשר היה קצת יבש.

למחרת קנינו בסופר ארוחת בוקר- חמאה, לחמניות, עגבניות, גבינה קשה כלשהי, יוגורטים. אחלה ארוחת בוקר שהפכה לשגרת הבוקר שלנו. בצהריים אכלנו ב For Sale הידוע ליד השוק. נישנשנו בוטנים וסופרוני עד שהאוכל הגיע: פפריקש עוף עם ערימה ענקית של נוקדלים שאי אפשר לסיים. למרות שביקשתי רגל קיבלתי עוף חתוך לקוביות. זה היה מוזר אבל טעים טעים, כמו בבית. לזכותם יש לזקוף את העובדה ששאלו האם אנחנו רוצים שמנת ברוטב או לא (כנראה בגלל הישראליות). האיש לקח אותו דבר עם חזיר ושמנת.

For Sale, 1056 Budapest, Vamhaz korut 2, Budapest

את הקפה והעוגה של אחר הצהריים אכלנו בז'רבו, וכמובן שאכלנו ז'רבו. מה נאמר? עשו את המקסימום שניתן לעשות עם העוגה הזו, כולל ליקרים בשוקולד ושוקולד משובח. לצערנו בגדול מדובר בעוגת ספוג יבשה עם קצת קצפת בין הספוגים, שבטח הייתה שם דבר לפני המצאת המקרר. לא נפלנו.

Gerbeaud, Vorosmarty ter 7, Budapest 

בערב- אכלנו בKOLEVES. מקום מגניב נורא, עמוס לעייפה (היינו צריכים להרשם ולחזור חצי שעה אחרכך), צעיר ועליז. אכלתי למנה ראשונה מרק עוף עם גומבוץ, כאשר במקום עוף היה ברווז. המרק לא התקרב לקרסוליים של המרק המשפחתי-  תפל ועם גומבוץ דחוס נורא, כמו גומבוצים שעושים אינסטנט. האיש לקח מרק עם ארטישוק ירושלמי ואגוז שהיה מעולה.

למנה עיקרית לקחנו לזניה תרד וריקוטה שהייתה טעימה אך כבדה כך שלא הצלחתי לסיים חצי, והאיש לקח פלטה קרה שהיה בה כבד אווז, נקניק דם חזירי וטעים כלשהו, קורוזוט בטעם מוזר-- כנראה על קוטג', חומוס לא אכיל, זיתים וכולי. טעים אך לא יוצא דופן, מאידך אווירה מעולה.

Koleves, V11 Kazinczy utca 35 | Dob utca 26, Budapest 1073

למחרת שוטטנו בבודה העתיקה. קפה סתמי שתינו בארנוק, לצידן של הלבנים האדומות ועם נוף לקתדרלה. את ארוחת הצהריים אכלנו במקום שנקרא ליזה משהו-- נראה עסק משפחתי. לקחנו מרק גולאש ומרק תפו"א שהגיעו בלחם. המרק תפו"א היה בעצם תפו"א שהוצאו מסיר של פפריקש, עם שמנת חמוצה מעל. המרק היה טעים אבל שונה מבבית- אצלנו מגישים כמחית נוזלית יותר. המרק גולש היה טעים למרות כמות קטנה של בשר. הלחם בו הוגשו המרקים היה נפלא.

 חלקנו (סוףסוף ובשכל!) חזה עוף מתובל כהלכה עם סלט שהיה מוצלח מאוד. שתינו מיין הבית שהיה הונגרי ואדום- והיה בעיקר נחמד.

 Liza something, we think it's on Fortuna utca.. 

את הקפה והעוגה של אחר הצהריים אכלנו ברוזוורום. לקחנו קרמשניט (כמובן) שהיה עם בצק עלים מעולה אבל עם קרם חמאתי מדי לטעמי וטירמיסו מעולה. הקפה היה סביר, והאווירה- נו, הרגיש כמו לשבת בסלון של סבתא שלי לפני 10 שנים. קורסאות קטיפה, גובלנים, הכל.

Ruszwurm, Szentharomsag u. 7, Budapest 1014.

בערב התחשק לי נורא שניצל והלכנו לFatal. מקום ענקי, קצת חשוך אבל טעים טעים טעים- שניצלים ענקיים על ערימה של צ'יפס, פריכים ונפלאים. האיש אכל ברווז עם גומבוצים ענקיים ונפלאים (וכמו בבית מבחינת המרקם) וכרוב. המנות ענקיות (!) אז להערך בהתאם.

Fatal Etterem, Vaci utca 67., Budapest 1056.

למחרת את ארוחת הצהריים אכלנו בסביבת המוזיאון הלאומי בBagolyvár Étterem. יוקרתי ויקר אך טעים: לפתיחה קיבלנו קורוזוט מעולה.
האיש לקח את תפריט היום, עם מרק בשר ומנה עיקרית של חזיר עם אורז ברוטב שמנת. אני לקחתי שוב פפריקש עוף עם נוקדלים, שלצערי היה עם רוטב עגבניות עתיר שמנת. היה טעים אך השילוב של השמנת עם הבשר עשה לי קצת בחילה.

 שתינו קפה ואכלנו בלינצ'ס מחריד עם שוקולד באחת המסעדות על הטיילת. הקפה היה מלא קצף למרות שביקשתי בלי, והבלינצ'ס היה כמו לאכול בלינצ'ס עם חול- קקאו שלא עורבב בכלום עם בלינצ'ס בטעם נייר. בלעכס.
 בערב אכלנו בMenza- מסעדה מודרנית מאוד, מלאה מאוד, צעירה. אווירה מגניבה ללא כל ספק. למנה ראשונה לקחתי  מרק שום שהוגש עם לנגוש שהיה מצויין. האיש לקח סטייק חזיר עם פלפל חריף מצויין ואני קינחתי בהמבורגר טעים.

Menza, Liszt Ferenc ter 2, Budapest 1061

למחרת- היום האחרון שלנו בבודפשט- אכלנו את ארוחת הצהריים בשוק הגבינה שהיה קרוב מאוד לדירה בה התאכסנו.  אכלנו קפוסטה-קוצקו (כרוב עם אטריות ביצים), שני סוגי נקניקיות ושוק טלה. ניסינו גם יין חם מתובל שהיה מעט חריף מדי לטעמי.




קינחנו בלאנגוש מופלא, חם ופריך. כזה הסבתות שלי אף פעם לא הכינו לי. (:







את הקפה והעוגה אכלנו בקונדיטוריה נפלאה בשם אוגוסט, עם ציורים יפיפיים על הקירות. מסתבר שמדובר במוסד וותיק כמו ז'רבו, אבל לשמחתנו התחושה חמימה יותר ופחות תעשייתית. לקחנו דובוש ועוגת מרציפן (שוב, דעתנו עליהם כמו דעתנו על הז'רבו) שהיו טעימות לעוגות היבשושיות שהן. לא מצאנו ארנגלושקה. המקום מקסים מקסים, שקט וכיפי ולמי שלא מתעקש להזמין עוגות הונגריות מסורתיות, יש גם שלל עוגות מוס, ממתקי מרציפן וכיוצא באלה.

Auguszt cukrászda, Kossuth L. street 14.-16, between Astoria and Ferenciek tere, Budapest.

את ארוחת הערב אכלנו במסעדה המומלצת ביותר, המוזרה ביותר ולטעמי גם האותנטית ביותר-  Frici Papa. המסעדה נראית כאילו לא יצאה מעולם מהעידן הקומוניסטי; שולחנות פלסטיק עם שעווניות, ציור קיר הזוי, מלצרים מבוגרים ושמנמנים שלא מדברים דבר פרט להונגרית. והאוכל? כמו של סבתא. לקחנו שנינו שניצלים עם פירה, וסלט מלפפונים שהיה בדיוק, אבל בדיוק כמו בבית. האיש לקח גם "Papa's Salad" שהיה מצויין. לא היה רוקוטקרומפלי, לא היה ארנגלושקה אבל כן היה סומולי גלושקה- לא ברור הקינוח הזה, מן בליל שאריות עם קצפת- אבל טעים טעים. אה, והיה זול בצורה מפחידה. ממש Grand Finale.

Frici Papa, Kiraly utca 55, Budapest 1077

~~~
לקינוח, קבלו כמה לינקים למקומות אחרים ברשת שכותבים על מה טעים בבודפשט. בינינו, אחד הדברים הכי חשובים בחוויה בארץ אחרת הוא האוכל, לא?

• מסעדות בבודפשט בעכבר עולם
• המלצות בודפשט של יגאל צור בYnet
• פוסט מקסים של דברים בעלמה שעשה לי חשק בעודי בדרך, שם ובחזרה.

נסיעה טובה וטעימה! (: